"היום סבא , אתה מגיע לסוף מסע ארוך . מסע שהתחיל במאה שעברה בשנת 1912 , השנה שבה טבעה הטיטניק והרפובליקה הסינית הוקמה . ראית בחייך את מה שמוזיאונים כבר אינם יכולים לשחזר וספרי ההיסטוריה מתקשים לתאר : מלחמות העולם , המצאת הטלויזיה , המחשב , טילים , אתה סבא נולדת כשרכבו על חמורים ומתת כשכבר מוכרים טיולים לירח .



מעל לכל היית ראש שבט  . עבדת כל ימי חייך עבודה קשה ומעולם לא קיטרת , להיפך – שנאת בטלנים . היית חזק כסלע , חכם ומבין היטב , בנית במו ידיך , קמת עם הפועלים והלכת לישון אחריהם ולא בחלת מעולם בעבודה קשה . את מוסר העבודה העברת גם לבניך , כל אחד בתחומו .
סבא היה איש צנוע , כורסת הישיבה שלו בסלון היתה מוצר המותרות היחיד שרכש . ניזון מאוכל ביתי פרי מעשי סבתי ז"ל רוב שנותיו . סבא היה איש מאמין כל חייו , הלך מידי בוקר לבית הכנסת , גם בכוחותיו האחרונים ומשם שאב את הכוחות שהובילו אותו לגיל כה מתקדם .
סבא . זכית לראות ילדים לתפארת , נכדים , ונינים . היית לכולנו משענת ומקור הערכה , תמיד נשאנו אליך עיניים , הכבוד שנתנו לך תמיד היה מושרש בתוכינו ובא מעצמו , בשל אישיותך המיוחדת . היית שם תמיד בשבילינו , רק ביום שבת דאגת עוד לספרי הלימוד והציוד לגן של נכדיך .

​
בקוהלת פרק ז' נכתב : "טוב שמן משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו ...", שמך סבא הלך תמיד לפניך , ורק יום מותם של צדיקים טוב מיום לידתם , שכן ביום מותם מתבררים הדברים הטובים אשר צברו כל חייהם ..."
תודה סבא על שזכינו לחיות לידך ולאורך . תהיה מנוחתך עדן לצד סבתינו האהובה , נמשיך בדרכך . דרך של צניעות , של אמונה , של התמודדות עם קשיים , של חריצות , ושל נתינה ומצוות .
שלום לך סלע איתן ."