מתוך נאום של מנכ"ל מרכז רפואי גדול בפני אגודת הידידים בארצות הברית 

"לאחר שנים רבות במקצוע הרפואה , למדתי השנה שיעור שאינו נלמד בשום בית ספר לרפואה , ושאינו כלול בחומר הלימוד של כל אדם שפוי . איש אינו יכול להכין רופא לקבל בחדר המיון שלו ילדות שניסו לאכול חומוס במסעדה ומחבל מתאבד בן גילן החליט להתפוצץ עליהן , להרוג את הוריהם , ולהותיר אותן פצועות ...

​

חמש פעמים השנה צפרו עשרות אמבולנסים בחדר המיון שלנו , עמוסים באזרחים חפים מפשע , קורבנות של שנאה שאיש אינו יכול להבינה : מחבל מתאבד בתחנת אוטובוס , בתוך אוטובוס , מחבל מתאבד במסעדה , מחבל

 מתאבד בבית קפה בקריות , ועוד מחבל מתאבד בחיפה , איש אינו יודע היכן מסתתר המתאבד הבא .

 

בתוך המציאות הקשה הזו , שכפתה עלינו ריכוז מאמצים להצלת חיים וכוננות מתמדת , ולצד הקיצוצים הקשים שנכפו עלינו בשל המצב , לא הפסקנו לרגע את תנופת הפיתוח של בית החולים , את תנופת המחקר ,את ההכשרות המקצועיות לצוות הרפואי , ולעולם דאגנו שהמצב הקשה הזה לא ישפיע חלילה על האזרח החשוב ביותר – החולה שלנו .



לאחרונה חגגנו את ראש השנה , ואיחלנו לעצמינו "שנה טובה" , שזו בקשתינו הגדולה ביותר . שכשרופאים נעסוק רק בהבאת ילדים לעולם , ולא נאסוף אותם מהאוטובוסים המתפוצצים , שנעסוק במלחמה בחיידקים ובוירוסים , ולא במלחמה הקשה בין בני האדם לבין עצמם , שמדינת ישראל תחזור לעצמה לאחר המלחמה הזו פצועה , אבל מחייכת .

 

אני מודה לכם שהתכנסתם כאן , אנו שואבים הרבה כוח מאהבתכם ודאגתכם , ואני מזמין אישית כל אחד ואחת מכם לבוא ולבקר אותנו בכל עת . "